דלקת עור באזור החיתולים
דר' אהוד ורנר, מומחה למחלות עור ומין.


דלקת עור באזור החיתולים מצויה בתקופת השימוש בחיתולים ובעיקר הינה שכיחה בשנת החיים הראשונה.
הגורמים העיקריים לדלקת זו הינם רטיבות ושפשוף הנגרמים על ידי חיתולים רטובים. נדיר ביותר למצוא דלקת זו ללא שימוש בחיתולים. חיתולים רטובים מביאים להתרככות העור והוא הופך פגיע יותר לחומרים מגרים. בעבר חשבו שהשתן מפורק על ידי חידקים והאמוניה הנוצרת בתהליך זה גורמת לדלקת בעור אולם לאחרונה התברר שאמוניה אינה פוגעת בעור בריא ואמוניה ותוצרי שתן אחרים או מרכיבים בצואה מהוים גורמים מחמירים בלבד לדלקת שכבר קימת. הגורם הראשוני הינו שפשוף מחתולים רטובים.
מראה "דלקת עור מחיתולים" הינו אודם מפושט באזורי העור המכוסים על ידי החיתולים. בדרך כלל העור באזורי הקפלים איננו נפגע.   במקרים הקשים ביותר נוצרים כיבים באזור הפגוע  (בדרך כלל כיבים שטחיים עם שוליים מורמים).
לעתים קרובות מתישבת פטריה מסוג קנדידה על העור הפגוע. הקנדידה מצויה כתושב נורמלי בצואה ומסוגלת להתישב על עור פגוע ולח. היא יכולה לגרום לאודם חזק של האזור הנגוע כולל הקפלים במפשעות ולעתים קרובות מופיעות אף שלפוחיות או מוגליות בודדות גם בעור שמעבר לאזור הנגוע.
אם יש דלקת עקשנית באזור החיתולים שאינה מגיבה לטפול כדאי לזכור שיש אף גורמים אחרים היכולים לגרום לדלקת זו: דלקת סבוראית, ספחת ואף סיבות נדירות כחוסר אבץ.
טפול
טפול מוצלח מתבסס על זיהוי הגורמים שהביאו לדלקת:  חיתולים רטובים הגורמים להתרככות העור, גירוי של העור המודלק על ידי שתן וצואה וזהום פטריתי משני.
חשוב לזכור שעוללים משתינים יותר מעשרים פעמים ביממה ופעוטות למעלה משבע פעמים ביום. כדאי להחליף חיתולים או לודא שהינם יבשים לפחות פעם בשעה.
לאחר החלפת חיתול רטוב צריך לשטוף העור ולא להסתפק בניגוב. אף אם משאירים התינוק ללא חיתולים (כדי לא לגרום לגירוי מחיתולים רטובים)  צריך לדאוג שהתינוק לא ישכב בשתן ושתעשה שטיפה הולמת במקרה הצורך.
מומלץ שלא להשתמש בטלק מאחר והינו עלול להיות מגרה לעור. הוספת תכשיר משמן למי האמבט (דוגמת בלניאום או אמול) מומלצת. חשוב למרוח משחת מגן המגנה על  עור התינוק.
משחות קורטיזוניות יכולות לסיע בטפול בדלקת חתולים בכך שהינן מפחיתות דלקת.שימוש במשחות המכילות קורטיזון חלש עוזר להחלמה. חשוב תמיד להוסיף גם תכשיר נגד פטריה (נגד הקנדידה השכיחה כגורם מזהם משני). תשלובות מקובלות הינן דקטהקורט או הידרואגיסטן או אף טבהקוטן (מכיל גם אנטיביוטיקה). יש רופאים המשתמשים בתכשירים המכילים קורטיזון חזק יותר (דוגמת דרמהקומבין או קנהקומב) ואז חשוב להגביל השימוש לזמן קצר ביותר.

הנחיות לטפול
1) חיתולים – בדיקה אם החתולים רטובים כל שעה, כולל בלילה  (צריך לזכור שלעתים פעוטות מרטיבים כל שעה)
או השארת התינוק ללא חיתולים  (ניתן לנהוג כך בימי הקיץ החמים).
2) משחות
משחות המכילות קורטיזון וחומר נגד פטריה
השימוש המקובל הינו במשחות המכילות קורטיזון חלש עם חומר נגד פטריה (שכיח שפטריות מתישבות
באזור דלקת מחתולים). תשלובות מקובלות הינן דקטהקורט, הידרואגיסטן או טבהקוטן.
לעתים, משתמשים בתערובת המכילה קורטיזון חזק יותר, כמו דרמהקומבין או ציקלודרם סי, ואז צריך להגביל את זמן השימוש בו  ( 5-7 ימים) ואחר כך לעבור לקורטיזון חלש יותר.
משחות מגן -    חשוב לשטוף האזור לאחר כל הרטבה ולהשתמש במשחות מגן  (פסטה בייבי, פסטה   אינוטיול, עדינול, דזיתין).  

שימוש במשחות
דרמהקומבין, קנהקומב  או  ציקלודרם סי -   למשך ______   ימים.
אחר כך,  דקטהקורט, הידרואגיסטן או טבהקוטן,  עד שתחלוף הבעיה.  



דר' אהוד ורנר
מומחה למחלות עור ומין.