פצעי בגרות - "אקנה"
דר' אהוד ורנר, מומחה למחלות עור
ב- %5 מהנשים וב- 1% מהגברים.
פצעי בגרות יכולים לגרום למראה דוחה וליצור או להגביר בעיות נפשיות אצל המתבגר.
בעיה חמורה אחרת הינה ההצטלקות הקבועה העלולה להישאר בעיקר במקרים של פצעי בגרות מודלקים מוזנחים.
מה הם פצעי בגרות ואיך הם נגרמים ?
בכל זקיק שערה יש בלוטות חלב המפרישות תוצרתן לתעלת זקיק השערה (התעלה המקיפה את השערה). החלב ((SEBUM הינו תערובת של חומרים שומניים שמטרתם העיקרית הינה ליצור מעטה מעל פני שטח העור כדי לשמור על לחותו וגמישותו. האזורים העשירים בבלוטות החלב הינם הפנים, החזה והגב ושם אף שכיחה המצאות פצעי בגרות.
התהליך הבסיסי המוקדם בפצעי בגרות הינו היתקעות של פקקי חלב בתעלת זקיק השערה. שלושה גורמים עיקריים מעורבים בהיתקעות זו של פקק החלב:
א) הפרשת חלב מוגברת.
ב) עיבוי קיר זקיק השערה.
ג) חיידקים הקרויים פרופיוניבקטריום
אקנה הפועלים על החלב.
הפרשת חלב מוגברת מופיעה בגיל הנעורים עם ההתבגרות המינית. בלוטות החלב מצויות תחת השפעת הורמוני מין זכריים. הורמוני מין אלו מגבירים את הפרשת החלב ועלייה ברמתם בגיל הנעורים עם ההתבגרות המינית מלווה בעליה בהפרשת החלב.
בעיבוי קיר תעלת זקיק השערה מעורבים הן ההשפעה ההורמונלית והן תוצרים של חיידקי הפרופיוניבקטריום אקנה. עיבוי קיר השערה עם הפרשת חלב מוגברת מביא להיתקעות פקקי חלב זעירים בתעלת זקיקי השערות. פקקי חלב אלו הקרויים קומדונים יכולים להיות כראשים לבנים (WHITE HEADS)או ראשים שחורים (BLACK HEADS). "הראשים השחורים" הינם פקקי חלב שנתקעים ביציאה מתעלת זקיק השערה. הם מתחמצנים, נעשים שחורים ומהוים בעיה קוסמטית, אולם מהם בדרך כלל לא מתפתחת דלקת. "הראשים הלבנים" הינם פקקי חלב שנתקעים עמוק יותר בתוך תעלת השיער. חיידקים הנמצאים על פני העור כתושבים נורמליים (פרופיוניבקטריום אקנה) פועלים עליהם וגורמים לפירוק החלב לחומצות שומן חופשיות ולדלקת סביב לזקיק השערה עם יצירת גבשושיות אדומות ומוגליות שטחיות או עמוקות. תהליך זה עלול להוביל אף ליצירת מורסות. בסופו של דבר עלולה להיגרם הצטלקות חמורה.
חשוב לדעת, שאקנה אף עלול להופיע בהפרעות הורמונליות שונות. בדרך כלל במקרים אלו יש תופעות נוספות המעידות על מהות ההפרעה כתשעורת גברית או הפרעות במחזור.
אמונות שווא
בטיפול בפצעי בגרות יש קודם כל לשרש אמונות שווא הקיימות בציבור ולהבהיר היטב את הגורמים האמיתיים להתפתחותם של פצעי הבגרות.
קיימת דעה שלכלוך גורם לפצעי בגרות. אין הדבר נכון. הלכלוך כשלעצמו אינו מהווה גורם ביצירת פצעי בגרות. ניקוי פנים עם ספירט סליציל יכול לעזור מאחר שהינו מחטא (פועל כנגד החיידקים המצויים על העור) ומוציא פקקי חלב ולא בשל הניקוי עצמו.
דעה מוטעית אחרת הרווחת בנוער הינה שקיום יחסי מין מביא להטבה בפצעי בגרות. לעתים קרובות חולפים פצעי הבגרות בגיל בו מתחילים בקיום יחסי מין סדירים אולם אין לכך כל קשר לקיום היחסים.
קיים ויכוח האם דיאטה עשירה בשומנים (שוקולד, אגוזים ושקדים) מחמירה פצעי בגרות. אין לכך הוכחה מדעית אולם למרות זאת רבים מהחולים משוכנעים שהם סובלים מהחמרה בפצעי הבגרות יום לאחר אכילת מאכלים אלו. לאור זאת, דעתי היא שעל כל חולה לבדוק האם הוא סובל מהחמרה באקנה ביום שלאחר אכילת מאכלים שומניים ואם הוא סובל מהחמרה כזו רצוי שיימנע מהם.
תכשירים לטיפול ב"פצעי בגרות"
1) תכשירים למריחה:
א) חומצה רטינואית (RETINOIC ACID) - מצויה בשמות מסחריים שונים: רתין, A- רטהויט, לוקסיד או אירול. חומצה רתינואית הינה נגזרת של ויטמין A. פעולתה העיקרית הינה בשחרור פקקי חלב התקועים בתעלת זקיק השערה. היא עלולה לגרום לגירוי, יובש ודלקת של העור.
אקנהמיצין-פלוס מכיל חומצה רתינואית (טרטינואין) 0.025% עם אריתרומיצין.
ב) אדפלן (ADAPALENE) – אדפלן מוכר בשם המסחרי אדפרין. בדומה לחומצה רתינואית הוא נגזרת של ויטמין A ופועל לשחרור פקקי חלב התקועים בזקיקי השערה. יעילותו בסילוק פקקי חלב (קומדונים) דומה לזו של חומצה רתינואית עם פחות לגרוי העור.
ג) בנזואיל פראוקסיד (BENZOYL PEROXIDE) - מוכר בשוק בשמות מסחריים שונים (לפי החברה המייצרת) כפנאוקסיל, בנזק, אוקסי אקנה-דרם או קלירקס בנזואיל-פראוקסיד. פעולתו העיקרית הינה כנגד הפרופיוניבקטריום אקנה (חיידק המעורב בהתפתחות פצעי הבגרות). הוא בעל פעילות גם לשחרור פקקי החלב התקועים בתעלות זקיקי השערות.
בנזואיל פראוקסיד גורם לעתים לאודם, קילוף ויובש בעיקר בשבועות הראשונים לטיפול. כמו כן הוא עלול לגרום להבהרת בגדים או מצעים.
DUAC הינו תכשיר המכיל בנזואיל פראוקסיד עם קלינדהמיצין.BENZAMYCIN הינו תכשיר המכיל בנזואיל פראוקסיד עם אריתרומיצין.
ד) חומצה אזלאית (AZELAIC ACID) מוכרת בשם המסחרי סקינודרם. זהו תכשיר בעל פעילות קומדוליטית (משחרר קומדונים) ואנטי חידקית חלשה. אף תכשיר זה עלול לגרום לגירוי עור.
ה) תכשירים אנטיביוטיים שונים מדכאים את אוכלוסיית הפרופיוניבקטריום אקנה המצויה על פני העור. נראה, שהתכשירים העדיפים הינם אריטרומיצין (מוכר בשמות המסחריים - אקנהמיצין או אקנהטרים) קלינדהמיצין (דלגיס) או סולפאצטאמיד (קלרון). זינדהקלין מכיל קלינדהמיצין ואבץ והינו למריחה רק פעם ביממה.
ו) תכשירים המכילים גופרית (סולפור) לבד או בתשלובת עם חומרים אחרים: לוציו נאומדרול (גופרית עם קורטיזון חלש ועם אנטיביוטיקה (ניאומיצין). הגופרית (סולפור) מייבשת נגעים מודלקים וגורמת לקילוף קל.
ז) חומצה סליצילית -SALICYLIC ACID LOTION תכשיר מקלף המשחרר פקקי חלב. מצוי בפדים לנגוב הפנים ומיוצר על ידי מספר חברות.
ח) קלופי עור שטחיים (PEELING) גורמים לקלוף ושחרור פקקי החלב. הטפול יכול להעשות עם חומצה גליקולית (או µ HYDROXY ACIDS אחרות)
או הקפאה שטחית עם חנקן נוזלי. קימים סוגים רבים אחרים של "קלופי עור".
2) תכשירים הנלקחים דרך הפה.
א) אנטיביוטיקה - טטרהציקלינים, אריטרומיצין, סולפה או קלינדהמיצין. טטרהציקלינים (טבהציקלין, דוקסילין או מינוציקלין) הינם המועדפים. פעולתם העיקרית של התכשירים האנטיביוטיים השונים הינה נגד הפרופיוניבקטריום אקנה. הם מהווים טיפול יעיל מאד לפצעי הבגרות המודלקים. הסיכון לתופעות לוואי הינו קטן ביותר. תופעות הלוואי העיקריות האפשריות הינן הפרעות בפעילות המעיים או פטרת נרתיק בנשים.
ב) תכשירים הורמונליים - פעילותם העיקרית הינה בהקטנת הפרשת החלב. בקבוצה זו תכשירים המכילים אסטרוגנים במינון גבוה או נוגדי אנדרוגנים. במרבית המקרים תכשירים אלו ניתנים כגלולות למניעת הריון. "דיאנה" (DIANA) או ESTELLE הינן גלולות המכילות אסטרוגן עם ציפרוטרון אצטט שהינו נוגד אנדרוגן. תופעות הלוואי דומות לאלו שבשימוש בגלולות רגילות למניעת הריון ויש צורך במעקב מסודר (מעקב לחץ דם, תפקודי כבד ושומני דם). טיפול ב"דיאנה" יעיל, אולם רק לאחר שלושה או ארבעה חודשים נראה את מלוא ההשפעה.
ג) איזוטרטינואין (בשמותיו המסחריים רואקוטן או קורטן) הינו נגזרת של ויטמין A המהווה טיפול יעיל ביותר להפחתת הפרשת החלב. בחלק גדול מהמטופלים ניתן להשיג החלמה מלאה מהאקנה (אין חזרה של האקנה בתום הטפול). טיפול זה מתאים לפצעי בגרות קשים או פצעי בגרות ממושכים. הטפול מלווה לעתים בתופעות לוואי: יובש בעור ובריריות (בדרך כלל עד כדי דלקת קלה בשפתיים) ועליה בשומני דם. תופעות הלוואי, אם מופיעות, חולפות עם הפסקת הטפול. בעת הטפול יש הגברה ברגישות לקרינת השמש. התכשיר עלול לגרום למומים בעוברים ואסור לתת אותו לנשים בהריון.
הגישה המקובלת כיום
באקנה לא מודלק המורכב בעיקרו מ"ראשים" לבנים או שחורים ניתן לטפל על ידי אדפרין (אדפלן), חומצה רתינואית או בנזואיל פראוקסיד. טיפול ע"י קוסמטיקאית יכול להוות עזר רב בעיקר בהוצאת פקקי החלב השטחיים או העמוקים.
בכל מקרה של פצעי בגרות בחומרה בינונית או קשה (אקנה מודלק), על החולה להגיע לביקורת של רופא עור ולא להסתפק בטפול קוסמטיקאית. לעתים קרובות יש צורך בטפול דרך הפה (אנטיביוטיקה, גלולות וכו'..) איחור במתן טיפול מתאים עלול להותיר צלקות קבועות.
חשוב להימנע מלחץ או "סחיטה" של תופעות מודלקות. התוצאה עלולה להיות החמרת דלקת.
לסכום
בטיפול בפצעי בגרות יש להקפיד על ביצוע נכון של הטיפול ולהיאזר בסבלנות. מרבית הכשלונות הינם מטיפול מוטעה או מחוסר התמדה. במרבית הטיפולים, ובעיקר בנזואיל פראוקסיד, יש לטפל בכל שטח העור בו מצויים הנגעים (לא רק בפצעי הבגרות עצמם). הטיפול נועד לשנות מבנה העור והאוכלוסיה החיידקית המצויה עליו ולמנוע התפתחות נגעים.
חשוב לזכור כי ההשפעה על מבנה העור והאוכלוסיה החיידקית הינה מצטברת ורק אחרי 6-4 שבועות של טיפול מסודר ניתן להעריך את מלוא התוצאות.
טיפול מתאים בפצעי בגרות חשוב הן לשיפור התדמית העצמית של המתבגר והן למניעת הצטלקויות בעתיד.
דר' אהוד ורנר, מומחה למחלות עור ומין.
